<h1>ארחות חיים הלכ' חולו של מועד סימן ג'</h1>
<h2>דף ח:</h2>
ההדיוט תופר כדרכו אפי' לאחרים ואפי' בשכר אם יהי' צורך למועד מזה ומי שצריך לתפור לו בגד או לבנות לו מקום הדיוט עוש' כדרכו כלומר שאינו מהיר באותה מלאכה ואם היה אומן עושה מעשה הדיוט והוא שקראו חז"ל מכליב ובבנין מניח האבנים ואין טח בטיט עליהן והר"י מקור' ז"ל כתב שנקרא הדיוט כל שאינו יכול לכוין אמרא בשפת חלוקו או שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת א' תופר כדרכו ואומן מכליב פי' כשיני הכלב תפירה א' למעלה והשניה למטה והשלישית למעלה וכן כלן והר"פ ז"ל כתב מיהו רבינו יחיאל פי' לחומרא דאי יודע לכוין שפת אימרא או יכול להוציא מלא מחט נקרא אומן ואומן אסור לתפור אלא ע"י שנוי לכך יש להחמיר שאין לתפור לשום אדם כי אם ע"י שינוי כי רוב בני אדם בקיאים להוציא מלא מחט ואיכא מאן דאמר במועד קטן מפסע פי' תפירות רחבות כעין בשטאר בלעז ואפי' יהיו תפירות שוות ומה שאז"ל בהדיוט תופר ה"ה לעשות כל מלאכה שאין בה טורח אם אינו אומן אפי' אינה אבד אם צריך לעשותה והוא הדיוט באותה מלאכה.
